אז היום אני אספר לכם איך נולד הספר כוכב מנצנץ
יש מושג בעולם האוטיזם שנקרא ספר מעבר או סיפור חברתי . זהו ספר שעוזר לילד לקבל איזה שהוא שינוי במציאות שהוא רגיל אליה. ספר שמקל עליו את המעבר למצב החדש. לאורך השנים הכנתי לעידו ספרי מעבר, תמיד הייתה לי אהבה למילה הכתובה, ואני גם גרפיקאית, אז ככה שזה היה לי טבעי להכין לעידו ספרי מעבר. אם זה כשנגמל מחיתולים, כשעלה לכיתה א', כששינינו לו את הריהוט בחדר, כשבעלי נסע לשבועיים לחו"ל, וגם כשהייתי צריכה להסביר לו שמכוניות נוסעות על הכביש ולא צריך להילחץ כשהולכים על המדרכה, תמיד הכנתי לו ספר, עם תמונות. ועידו אוהב ספרים, והם עזרו לו במעברים. וכך כשהרגשתי שעידו מוכן, דקה לפני שהוא יבוא ויתקיל אותי בשאלות בנוסח "אמא למה אומרים לי שאני אוטיסט .. מה זה אוטיסט ..." הכנתי לו ספר שבו סיפרתי לו השונות הקיימת בין ילדים, ושלכל ילד יש איזשהו קושי עמו הוא מתמודד. ויש ילדים עם קשיי תקשורת וקוראים לזה אוטיזם וסיפרתי לו על האבחון שלו, ועל ההתקדמות שלו, הדגשתי את החוזקות הרבות שלו. הסתובבתי עם הספר בתיק יותר מחודש... חיכיתי לרגע הנכון, תכננתי לשבת איתו מול הים, או אולי בגינה ובסוף פשוט הנחתי את הספר על השיש במטבח. ובזמן הארוחה הוא הבחין בו, ואמרתי לו שכתבתי לו ספר עליו. ושזה מתנה בשבילו. הוא מאד שמח וישבנו לקרוא ודיברנו והיה מרגש ומלא חיבוקים. רציתי רק לסגור את הפינה הזאת ולהשאיר את זה מאחורי. זהו סימנתי וי אפשר לעבור הלאה. הרגשתי הקלה. לא תיארתי לעצמי מה זה יעשה להתפתחות של עידו, ולתהליך שכל המשפחה עברה בעקבות הספר. מבית הספר קיבלתי דיווחים על יותר נינוחות ורוגע של עידו. ובבית השיחות הפכו לפתוחות ועמוקות. אין מה להסתיר ולהסתודד. היום שנתיים אחרי - עולם אחר. עידו יודע להסביר את עצמו, הוא מודע לקשיים ולחוזקות שלו. הוא יודע שהוא אהוב. וזה קידם אותו, ביגר אותו. הוא שלם עם עצמו. אני חושבת שלכל ילד מגיעה כזאת מתנה. אם אתם מסכימים איתי ומעוניינים, תכתבו לי.
הספר יעזור להנגיש לילדים את הנושא, לספר להם שהם על הספקטרום בצורה רגישה ואוהבת ולפתוח בשיחה אותנטית, פתוחה ומקרבת. אשמח אם תשתפו עם הרבה אהבה. אוהבת ומוקירה תודה לכולכם.
