תודה על פוסט מרגש שפרסמה אלו"ט.
בעקבותיו זכיתי לפגוש הורים מדהימים ולקבל מכם פידבקים מרגשים.
תודה על הזכות להיות שם עבורכם.
מצרפת את הפוסט למי שלא ראה וכמה תגובות מרגשות של אמהות מהממות.
רחלי היא אמא של דור בן 16.5 ועידו בן ה-11. כשעידו הגיע לגיל שמונה החליטו רחלי ובן זוגה כי הגיע הזמן לספר לו על אבחונו באוטיזם. "עידו אובחן בגיל שלוש ולמד בגן תקשורת ולאחר מכן בכיתת תקשורת. כשהיגיע לגיל שמונה הרגשנו שעידו כבר מכיר את עצמו ומבחין בשוני שלו לעומת אחרים והבנו שהגיע הזמן לספר לו על האבחון באוטיזם. לא רצינו שהוא ישמע על זה במסדרון בית הספר ולא יבין על מה מדובר, רצינו שיבין מי הוא בצורה הטובה והעוטפת ביותר שיש.
התלבטנו מאוד איך לעשות את זה ואיך להגיד את זה. מכיוון שבמשך כל השנים כתבתי לעידו סיפורים חברתיים על מנת להכין אותו לכל מיני שינויים בחיים אם זה מעבר לכיתה א' או שינוי העיצוב בחדר שלו הרגשתי שזו תהיה דרך טובה גם הפעם.
כתבתי עבורו סיפור שהתחיל בכוכבים. מהמקום שמרחוק הם נראים דומים אבל כשמתקרבים מגלים שלכל כוכב יש את הייחוד שלו בדיוק כמו ילדים. וכך בצורה הדרגתית ירדתי מהכוכבים הנוצצים בשמיים לילדים וסיפרתי על השונות הקיימת בינהם. ולכל ילד יש את ההתאמה והמסגרת הלימודית שמתאימה לו: ילד עם לקות בשמיעה מקבל מכשיר שמיעה, ילד עם לקות ראייה מקבל ספרים בכתב ברייל ועוד.
וילדים על הספקטרום לומדים בכיתת תקשורת. מה זו כיתת תקשורת, מה זה אוטיזם, למה זה מכונה ספקטרום. כתבתי לו את החוזקות שלו וכמה הוא אהוב בדיוק כמו שהוא.
עידו קרא את הסיפור והיתה לנו שיחה מרגשת. הוא הרגיש הקלה, הוא הבין את עצמו ומאז השיחות בבית הפכו להרבה יותר עמוקות ואוטנטיות. מדברים על הכל בגובה העיניים. לכל אחד יש קשיים ואתגרים שהוא מתמודד איתם. הספר חולל אצלינו שינוי.. אם עד אז היינו מסתודדים או הולכים על קצות אצבעות בכל התפרצות זעם, הספר פתח את הנושא והתחלנו לדבר על כל מיני סוגים של קשיים, למשל כשראינו בטלוויזיה כתבה על התמודדות של ילד עם חרדות, היינו מדברים על זה, שלכל אחד יש את ההתמודדות שלו. אין צורך להסתיר ולהסתודד. מדברים על הכל. גם על האוטיזם. והיום כשהוא חווה התפרצות זעם הוא מבין את עצמו, הוא יודע להסביר את עצמו וקורה שהוא חוזר אחרי שנרגע ומתנצל ואומר זה בטח בגלל האוטיזם. התחושה היא שזה משהו שאפשר להגיד בקול רם. אין מה להסתיר.
בעקבות ההצלחה שלנו הורים של ילדים נוספים מהכיתה ביקשו ממני את הסיפור והבנתי שפרסומו יכול לעזור לעוד הורים רבים והחלטתי לפרסם אותו. עידו תמך בהוצאת הספר ואפילו הוסיף ציורים מקסימים משלו שיעטרו את העמודים יחד עם ציוריה המקסימים של קטיה זלוטינה דרורי.
אני מקבלת תגובות מרגשות מהורים ואנשי מקצוע על העזרה של הספר ותרומתו לשיח עם הילדים על האבחנה, ושמחה לחלוק אותו גם איתכם.
מוזמנים להקליק כאן לאתר שהקימה רחלי על הספר ולהיעזר בו.
Racheli Arazy Duek